דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 15 באוקטובר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

תנועה בזיגזג

המעבר של עשרות אלפי חניכי "בני המושבים" לארגון "השומר החדש" מטלטל את תנועת המושבים ומאיים על קיומה. על רקע המשבר חוזרת ועולה המחאה על שליטתו הנרחבת של נשיא המועצה, שלום שמחון, במוסדות התנועה

תנועת המושבים נמצאת כיום באחד הדרמות הגדולות ביותר שידעה ב-86 שנות קיומה. התנועה שבה חברים 254 מושבים מכל רחבי הארץ והיא הגוף הגדול ביותר במגזר הכפרי, מתמודדת עם משבר שמזעזע את יסודותיה ומאיים על עצם קיומה. במהלך השנים טולטלה התנועה בגלים קטנים אך במחצית השנה האחרונה הפכו הגלים הללו לנד מים המתנשא מעל הבניין ברחוב דה וינצ'י שבמרכז תל אביב.

כדי לא להיכנס לסקירה ארוכה ומתישה של תולדות תנועת המושבים ניתן לומר בתמצית כי למשבר הנוכחי שמטלטל את תנועת המושבים יש שני גורמים עיקריים: הראשון הוא הקרע העמוק שנוצר במהלך השנים בין תנועת בני המושבים (בנ"מש) לבין ארגון הגג שלה "הנוער העובד והלומד” (נוע"ל) והרצון של בנ"מש לפעול כתנועה עצמאית, והשני הוא התגבשות אופוזיציה לוחמנית כנגד האיש החזק של תנועת המושבים, שר החקלאות לשעבר ונשיא מועצת התנועה כיום, שלום שמחון.

בישיבה סוערת ודרמטית של מזכירות תנועת המושבים ביום ראשון השבוע (7.7) התערבבו שני הגורמים הללו זה בזה עד שאי אפשר לדעת מה יוצא מגרונו של דובר כזה או אחר: האם יש שם דאגה אמיתית לגורלה של תנועת בני המושבים או שמדובר במהלך פוליטי מובהק התומך או מתנגד לשמחון. הדוברים השונים ובראשם מזכ"ל התנועה, מאיר צור, ונשיא המועצה, שלום שמחון, חזרו והדגישו בדבריהם כי המאבק על תנועת הנוער הוא מאבק על "הבית", אך בין השורות ניתן היה להבין בקלות יחסית כי המאבק האמיתי שמתנהל הוא על השליטה ועל הניהול של תנועת המושבים עצמה.

חולצה כחולה עם שרוך בצבע זית. חולצת בני המושבים (צילום: הילה איטח)

פער אידיאולוגי

 

על פני השטח, המשבר הנוכחי מתמקד בנטישה המונית של חניכי בני המושבים את הפעילות במסגרת "חטיבת בני המושבים" (המתנהלת בארגון הגג של הנוע"ל) ומעבר לפעילות במסגרת "התנועה החדשה" (המתנהלת במסגרת ארגון הגג "השומר החדש"). הרקע לפרישה ההמונית אינו מפתיע, משום שמזה יותר מעשור מתחוללת תסיסה בקרב "בני המושבים" כנגד ההתנהלות במסגרת הנוע"ל, ונשמעות טענות קשות על קיפוח תקציבי ועל הדרה ממוסדות הנוע"ל.

כדי להבין את הרקע לתסיסה זו יש לזכור כי תנועת הנוע"ל הייתה בעבר תנועת הנוער של הסתדרות העובדים, קשורה בעבותות למפלגת "העבודה" והיא בעלת יסודות סוציאליסטיים מובהקים. הדבר הבולט ביותר בשימור ערכים אלה עד היום הוא השימוש בחולצה הכחולה (שמבטאת ערכים של עמל כפיים ועבודת אדמה) ובשרוך האדום (שמבטא ערכים של סוציאליזם, אחוות עמים, "דם הפועלים”). תנועת הנוע"ל היא פוליטית במהותה ומקדמת את הערכים של "השמאל".

תנועת בני המושבים לעומת זאת, אינה תנועה פוליטית אלא היא תנועה של המרחב הכפרי. הדבר הבולט ביותר בהתנהלות של תנועת בנ"מש בשנה האחרונה היה ההחלפה של שרוך האדום ה"סוציאליסטי" בשרוך בצבע זית המסמל שלום, שורשיות, עמידות, חקלאות, חיבור לעם ישראל, צמיחה והתחדשות. יש לציין כי על חולצת התנועה מופיע גם סמל הרשות המקומית (המועצה האזורית), וזאת כחלק מתפיסה הרואה את בני המושבים חלק בלתי נפרד מהקהילה אליה הם משתייכים.

בתרגום למפה הפוליטית של מדינת ישראל, בעוד תנועת הנוע"ל מזוהה עם השמאל, תנועת בני המושבים היא תנועה לא מפלגתית. בבני המושבים אוהבים לומר שהיא מכילה את כל קשת הדיעות הפוליטיות אבל מי שבוחן מקרוב את דפוסי ההצבעה של המגזר החקלאי מבין שרוב המגזר מזוהה עם גוש המרכז-ימין. בעוד הנוע"ל מקדם רעיונות סוציאליסטיים בני יותר ממאה שנה, חניכי בני המושבים משתייכים ברובם לגוש דמוקרטי ולאומי.

הפער בין תפיסות העולם בא לידי ביטוי גם ביכולת של התנועות לצרף לשורותיהן חברים חדשים. על רקע הדעיכה של התמיכה ברעיונות סוציאליסטיים מתקשה תנועת הנוע"ל לגייס חניכים לשורותיה. מנגד, תנועת בני המושבים עלתה ופרחה בעשר השנים האחרונות והצליחה לגייס עשרות אלפי חניכים, גם בקיבוצים וביישובים קהילתיים, להפוך לאחת מתנועות הנוער הגדולות ביותר בארץ, המונה כ-35 אלף חניכים ופעילה ב-420 יישובים.

הצמיחה של תנועת בני המושבים יצרה דרישה הולכת וגוברת בקרב ראשיה לקבל נתח גדול יותר מתקציבו של ארגון הגג. הדרישות האלה נתקלו בהתנגדות עיקשת מצד ראשי הנוע"ל, שהביטו בעיניים כלות כיצד חטיבת בני המושבים עולה ופורחת בעוד הם מתקשים לגייס חניכים. התוצאה הייתה תסכול הולך וגדל בקרב בני המושבים עד שהפך לעוינות ותחושות תיעוב כלפי הנוע"ל.

 

פרישה חצי פרישה

 

בסוף שנת 2006 הודיעה תנועת המושבים, כחלק משינויים ארגוניים כלליים, כי ברצונה להפריד את בני המושבים מתנועת הנוע”ל, מתוך כוונה להתאים את צורכי בני המושבים לצורכי המרחב הכפרי כפי שהוא היום.

בתגובה פתחה הנוע"ל במגעים להשארת בני המושבים ובתיווכו של שלום שמחון, והחליטה לשלב מדריכים שלה במסגרת שכבת ההדרכה של בני המושבים. בנוסף, מימנה הנוע"ל את משכורותיהם של כ-40 אנשי הצוות המרכזי של בני המושבים, תוך הבטחה להמשך האוטונומיה. המהלך הצליח להרגיע את השטח לתקופה של כעשר שנים, אך הפערים המהותיים שבין ארגון האם לבין החטיבה הפועלת במסגרתו, נותרו בעינם ואף הלכו והעמיקו.

ב-3 באוקטובר 2018 החליטה מועצת תנועת המושבים לפעול לפיצול בני המושבים מהנוער העובד והלומד ולהקים תנועה עצמאית בשם "תנועת הנוער בני המושבים". בבני המושבים טענו כי הם מקופחים מבחינה תקציבית. בנוע"ל טענו בתגובה כי בני המושבים תוקצבו בעודף וכי הטענות בנושא הן שקריות.

במשך מספר חודשים פעלו במקביל שני גופים תחת השם בני המושבים: "חטיבת בני המושבים" בנוע"ל ו-"תנועת בני המושבים" של תנועת המושבים. במאי 2019 קיבלה הנהלת תנועת המושבים החלטה לחזור ולשתף פעולה עם תנועת הנוער העובד והלומד בהפעלת חטיבת בני המושבים.

בתגובה, מנהלת החטיבה, שירי ארדיטי, עברה עם הצוות המרכז של התנועה לארגון השומר החדש, תוך כוונה להקים תנועת נוער כפרית חדשה שתתחרה בחטיבה הקיימת, זאת בשיתוף פעולה עם מספר מועצות אזוריות.

 

יחס משפיל

 

הדובר הראשון בישיבת המזכירות שהתקיימה השבוע היה מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור. בדברים שנשא הוא חזר על כך שהיחס שזכה לו מצד ראשי הנוע"ל היה משפיל ומבזה. "היחסים עם הנוע"ל היו קשים הרבה זמן...רצינו להיפרד מהנוע"ל יש את זה בכתובים ובאמירות...העבודה בתקופה האחרונה הייתה מאוד בלתי אפשרית...לא ידענו כמה בני נוער רשומים לנו במשרד החינוך...".

צור טען בישיבה כי בנוער העובד והלומד ביצעו לו שיימינג בקנה מידה ארצי והודה כי בחודשים שלפני הבחירות לכנסת היה במצב רגיש. “הוציאו סרטונים...זה הכל הם...הכל עלי...כל יום מורידים כתבות והכתבים מתקשרים מה קורה...הכל על הראש שלי..תפסו אותי ברגע חלש...ששר אוצר אמר לי תבוא להיות שר חקלאות ואני אהבל אמרתי אני בא...”.

הוא הכריז כי בכוונתו להשלים את הקדנציה שלו כמזכ"ל תנועת המושבים אך לא יתמודד לכהונה נוספת. "אני בסוף דרכי – עוד שנה וחצי שנתיים יש ועידה ובחירות למזכיר תנועה...זה גבול גזרה שבו אני אסיים...".

בדבריו הדגיש כי העובדים של בני המושבים פעלו לפי המדיניות שלו וכי יש לעשות הכל כדי להגן עליהם. "גם אם עשו טעויות הם ביצעו במאה אחוז את המדיניות שלי, אני אמרתי להם לעשות הכל כי לא חוזרים לנוע"ל...רבים אמרו שלא רוצים לחזור...”.

צור ציין כי תנועת המושבים צריכה תנועת נוער עצמאית והוסיף, "אני מבין שזה לא הולך לקרות עכשיו...”.

 

אני הרוב

 

נשיא מועצת תנועת המושבים, שלום שמחון, נשא דברים וזאת בהמשך למכתב ששלח בשבוע שעבר לראשי המועצות האזוריות ובו קרא להם לתמוך בהחזרת "בני המושבים" אל ארגון האם של הנוע"ל.

בתחילת דבריו הצהיר שמחון כי אין בכוונתו להתמודד למשרה ציבורית כלשהי ("אני לא מתכוון להיות יו"ר ההסתדרות...”) ואף "שיחרר סקופ" כאשר סיפר כי דחה הצעה של אהוד ברק להצטרף למפלגתו החדשה, וגם אשתו, ד"ר ארנה שמחון, דחתה הצעה כזו.

אולם, הצהרה לחוד ומעשים לחוד. "אני אחד ממנהיגי תנועת המושבים...יש לי אחריות...", אמר שמחון והדגיש כי הוא מגויס כדי לפתור את המשבר. בכך, בעצם, חוזר שמחון לפעילות ציבורית גלויה בתוך תנועת המושבים והופך את עצמו למי שיעסוק בפועל בניסיון לפתור את הטלטלה שמרעידה את אמות הספים של התנועה.

בנאומו בפני חברי מזכירות התנועה תקף שמחון את התנהלותו של מזכ"ל התנועה והציג את עצמו כאישיות הפוליטית הבכירה ביותר בתנועה, וכמי שקידם הסכם ארוך טווח עם הנוע”ל: “נקראתי על ידי מזכ"ל התנועה שביקש ממני לעשות הסכם בינו לבין הנוע"ל...ישבנו שלושה לילות כדי לעשות הסכם...אתה מביא שר לשעבר שיעשה לך הסכם ואחרי יומיים אתה מבטל אותו...?".

שמחון הדגיש בדבריו את העול הכספי, בהיקף של כ-11 מיליון שקלים, שנפל על תנועת המושבים מהניתוק עם הנוע"ל. הוא תקף את התנהלות הנהגת "בני המושבים", קבוצה בת 40 איש בראשותה של שירי ארדיטי, שזכתה לשכר הממומן מתקציב הנוע"ל.

הוא התעמת עם קריאות ביניים של חברי מזכירות על כך שהנהלת תנועת המושבים נשלטת על ידו וכי ההנהלה קיבלה החלטות הסותרות את החלטות מועצת התנועה. הוא כינה את הגישה שבני המושבים יכולה לפעול ללא סיוע הנוע"ל במלים "מצג שווא".

הוא ביקש שמזכירות התנועה תאשר את מינויו לאחראי על פעילות הנוער והדגיש: “אני מוכן להעמיד את הניסיון הציבורי שלי ואת קשרי עם ממשלת ישראל...בסוף הדיון הזה, כמו ב-30 השנה האחרונות, אני אהיה ברוב והמתנגדים לי יהיו במיעוט".

צפוי להיפגע מהמשבר. המזכ"ל מאיר צור (מימין) עם נשיא המועצה, שלום שמחון

 

"מנותקים מהשטח"

 

לאחר ששמחון סיים את דבריו ניתנה זכות הדיבור לראשי המועצות האזוריות. זה לא דבר מקובל שראשי המועצות האזוריות מגיעים לשאת דברים בפני מזכירות תנועת המושבים. נוכחותם בישיבה מרמזת על עוצמת המשבר מצד אחד ועל שינוי כללי המשחק מצד שני – בעתיד יהיו המועצות האזוריות מעורבות הרבה יותר בהתנהלות תנועת המושבים.

ראשון הדוברים היה ראש מועצת לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות לשעבר, עמיר ריטוב, שאמר כי תנועת המושבים מנותקת מהשטח וכי "הסוסים ברחו מהאורווה".

הוא מתח ביקורת חריפה על התנהלות הנהלת תנועת המושבים כלפי המועצות האזוריות ואמר כי זו הייתה "חוויה משפילה". “ראשי המועצות האזוריות הם הכוח...אלה העובדות... הכסף אצלנו, ההשפעה הפוליטית אצלנו, החניכים אצלנו, זה לא איזה נתון שאפשר לשים בצד".

ריטוב הדגיש כי הסכומים שנדרשים למימון הפעילות של "בני המושבים”, (11 מיליון שקל בשנה, י.ר.) אינם מהווים בעיה תקציבית למועצות האזוריות שהיקף תקציבן השנתי הכולל מסתכם במיליארדי שקלים. הוא ציין כי ראשי המועצות מחוייבים לפעילות הנוער בתחומן וכי לאור המשבר הם החלו להיות מעורבים הרבה יותר בנושא זה.

ריטוב הזהיר מפני ניסיון כוחני להחזיר את "בני המושבים" לנוע"ל. “קחו נתון אחד כעובדה...רובנו לא יכולים לחזור ולעבוד עם הנוע"ל...בתקופה שהיה את הנתק הנוע"ל התנהל בצורה לא נבונה בלשון המעטה...".

לדבריו של ריטוב הצטרפו גם ראשי המועצות האזוריות האחרים שהיו בישיבה: אושרת גני גונן מדרום השרון, דני מורביה מלכיש ודורון שידלוב מברנר, שקרא לפטר את הנהלת תנועת המושבים ואת המזכ"ל לאור כישלונם בניהול המשבר. (ראה גם מאמר של נציגת המושבים לרשימת מפלגת העבודה לכנסת, לילי בן עמי ממושב בית זית) 

עמדה הפוכה לעמדה שהציגו ראשי המועצות האזוריות הציג סגן ראש המועצה האזורית מטה יהודה וחבר מזכירות תנועת המושבים, בני אלירז, שתמך בחום בעמדתו של שמחון ובהחלטות של ההנהלה. במטה יהודה יש 28 יישובים החברים בתנועת המושבים, כ-10% מכלל התנועה. אלירז ציין כי למרות תמיכתו בעמדה שיש לחזור לפעילות תחת הנוע"ל, תושבי מטה יהודה אינם ששים לכך. “בתוך המועצה שלי אני הולך עם הראש למטה... כמעט כל המושבים הלכו עם השומר החדש...”.

תמיכה בשלום שמחון. בני אלירז

משימה סבוכה

 

כצפוי, בתום הדיון אישרה מזכירות תנועת המושבים את בקשתו של שמחון להיות ממונה על הקשר עם "הנוער העובד והלומד" (נוע"ל). שמחון הצהיר כי יפעל ללא לאות כדי להחזיר את חניכי "בני המושבים", שעברו לפעול במסגרת ארגון "השומר החדש", לפעילות במסגרת הנוע"ל. (ראה מאמר תגובה של שמעון קינן ממושב עמינדב) 

שמחון יעסוק גם בבעיה הבוערת ביותר: גורלם של 150 בוגרי “בני המושבים” המועמדים לשנת שירות (ש”שינים) ואמורים לצאת אליה במסגרת המכסה שהוקצתה לנוע”ל. בוגרים אלה מסרבים להיכלל במסגרת המכסה של הנוע”ל והם מקיימים פעילות ציבורית (הפגנות וכנסי מחאה) במטרה להביא לכך שמשרד הבטחון יכיר בהם במסגרת מכסה נפרדת של “בני המושבים”.

המשימה של שמחון אינה פשוטה כלל ועיקר והוא יצטרך לעמול קשה מאוד כדי לשכנע את ראשי המועצות האזוריות ללכת יחד איתו בפתרון שיכלול את הנוע”ל. שמחון ייאלץ ללכת בזהירות רבה על חבל דק, תוך שהוא יוצא בגלוי כנגד חניכי בני המושבים שכבר מצאו בית בארגון “השומר החדש”, וכנגד ראשי המועצות האזוריות הפגועים מהתנהלות הנוע”ל ועשויים לפעול כנגדו.

מי שצפוי להיפגע באופן החמור ביותר מהתפתחויות אלה הוא מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, אשר יוצא מהמשבר הזה בעמדת חולשה. צור הודיע כי לא יתפטר מתפקידו אך בשנתיים שנותרו לו בתפקיד הוא עלול להפוך ל"ברווז צולע", כאשר שמחון מנהל את התנועה בפועל. עם זאת, יש לזכור כי לשמחון יש אופוזיציה עיקשת שתיאבק בו. יהיה מעניין.

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?